בימים שבהם הלב כבד והמציאות נסדקת, דווקא אז נמדדת התרבות בכוחה להשפיע וליצור חוסן.
יוזמה תרבותית-אמנותית אשר מתעדת, מביעה ופועלת לאיחוי ותקווה.
אומנות שאכפת לה.
יש כל כך הרבה דרכים להצטרף לתנועה – גם מרחוק.
אפשר לתרום, לרכוש כרטיס או מקום באחת מהתוכניות שלנו עבור משתתף בישראל, להציע מענק או חסות – ועוד.
כל מחווה עושה הבדל.
הנה איך שתוכלו לעמוד איתנו יחד.
טראומה קולקטיבית דורשת שיקום קולקטיבי
אנו מאמינים שתרבות יכולה להיות כלי מניע, מעצב ומשקם
“Then what are we fighting for?”
— וינסטון צ’רצ’יל
כאשר הציעו לו לקצץ בתקציבי התרבות בזמן המלחמה – כך ענה. לא מתוך רגש – אלא מתוך הבנה עמוקה:
אם נאבד את התרבות, נאבד את עצמנו.
פנייה לתמיכה ביוזמה תרבותית-אומנותית-חברתית
אם פעם אמרו “כשהתותחים רועמים – המוזות שותקות”, אז אנחנו עונים:דווקא עכשיו, המוזות חייבות לדבר.
כמו נינה סימון למוזיקת זכויות אדם, כמו ג'ון באאז ל“שיר לשלום”, כמו בוב מארלי לצדק חברתי ושוויון ברחבי העולם.
איך תוכלו לעזור ?
רכישת כרטיסים
למופע הגאלה הקרוב
Dance in Peace 107
שמבטא מודל תמיכה כלכלית במיזם כולו.
תרומה
לאחד מן הפרוייקטים במיזם
אדוויסורי בורד
הצטרפות לאדוויזורי בורד ושותפות לדרך
רכישת כרטיסים להענקה
כתרומה למילואימניקים, משפחות החטופים, נוער בסיכון וקשישים
חסות
תמיכה בחסות במיזם לשנה
? למה עכשיו
כדי לתעד את הרוח של ימים שלא ניתן לתאר
01
כדי לאפשר מקום לאבל, לתקווה ולהתנגדות בדרכים יצירתיות
02
כדי לשים את האמנות בחזית החוסן הקהילתי והלאומי – ככוח שמחבר, מחזיק ומרפא.
03
כדי ליצור מרחב של התקרבות רגשית, מול מציאות עולמית מנוכרת, מפוחדת ומפצלת. האמנות מבקשת לא רק להעביר מסר – אלא לפתוח לב.
04
כי טראומה קולקטיבית דורשת שיקום קולקטיבי –
היצירה מאפשרת חזרה הדרגתית לשגרה, למגע אנושי ולתקווה.
05
מה השגנו עד כה?
התממשות ראשונית ומיידית של החזון:
The New York Times, The Guardian, NBC News, Voice of America
Jerusalem Psost
הארץ, ישראל היום, כאן, קול ישראל, לאישה, הארץ, מעריב, שמשנט
ראיונות ל:
Iran National News, London
La Stampa, Italy
ערוץ 13
טיים-אווט תל אביב
כאן
תערוכת "עדות מקומית" ותיעוד של מיצג שזכה בפרס צילום בגרמניה.
-
הביא ל- 702,785 חשיפות למודעה בקמפיין בתקציב צנוע בלבד
-
סולד אאוט של שני מופעים (ללא יח״ץ).
-
אמנים מתמודדי טראומה שממשיכים לקחת חלק פעיל במיזם
וממשיכים להתפתח בתוכו מקצועית ואמנותית -
תהודה רגשית ותקשורתית חסרת תקדים
-
קהילה הולכת וגדלה של תומכים, אמנים ואנשים שפועלים לשינוי
-
הזמנות להופיע וללמד במסגרות תרבותיות וחינוכיות
-
שינוי ממשי בשיח התרבותי סביב אבל, חוסן ותקווה
איפה אנחנו נכנסים לתמונה?
פעולה 1
תיעוד
שימור המסורת של תיעוד, לטובת הזיכרון הקולקטיבי היהודי - היהדות מצליחה להחזיק מעמד גם כשהיא הייתה פזורה בתפוצות אלפי שנים, בזכות היכולת שלה לספר סיפורים: סיפור יציאת מצרים, סיפור השואה.. ועכשיו, סיפור השביעי באוקטובר.
חובה עלינו לתעד, חובה עלינו לספר את הסיפור, חובה עלינו לדאוג שהדורות הבאים יזכרו. אין דרך עצמתית יותר לשמור על הזיכרון ועל התודעה מאשר אמנות ויצירת חוויה חושית מקיפה.
פעולה 2
הסברה
יש פה מופע ופעולה תרבותית שצריכים לצאת לעולם ולהיות חלק מההסברה הישראלית. לא הסברה פוליטית, ולא הסברה מקטבת, ולא הסברה ״מסבירה״ - הסברה שמייצרת חוויה והבנה אנושית עמודה, רגשית, חושית, ובעלת מאפיינים של אנושיות אוניברסלית - באופן שמאפשר הבנה של מה זה להיות ולחיות במדינת ישראל.
פעולה 3
שיקום ואיחוי
יש פה את כל הנושא של שיקום מפוסט-טראומה ועיבוד אישי וקולקטיבי של טראומה. ויש פה פוטנציאל אדיר להשתמש באומנות כמסלול שיקומי לחברה, לאינדיבידואל ומשפחתו או משפחתה, לקהילה ולמדינה. מיזמים כאלה יכולים לקצר את זמן האיחוי.
